גזר דין בתיק תת"ע 4446-01-10

הנאשם הורשע לאחר שהודה בעבירות כדלקמן:

1. נהיגה בפסילה, בניגוד לסעיף 67 לפקודת התעבורה.

2. נהיגה כאשר תוקף רישיון נהיגתו פקע למעלה מששה חודשים וזאת בניגוד לסעיף 10 (א)  לפקודת התעבורה.

3. נהיגה ללא פוליסת ביטוח בת תוקף בניגוד לסעיף 2 (א) לפקודת ביטוח רכב מנועי.

הוגשו לבית המשפט גיליונות הרשעותיו של הנאשם. לחובתו של הנאשם 6 הרשעות תעבורה ו- 3 הרשעות פליליות.

ב"כ המאשימה עותרת להטיל על הנאשם עונשים של מאסר בפועל משמעותי, הפעלת המאסר המותנה בן שנים עשר החודשים הרובץ לפתחו של הנאשם (הרשעה 4) במצטבר, פסילה בפועל משמעותית, פסילה על תנאי וקנס מכביד.

ב"כ המאשימה מציינת כי נסיבות ביצוע העבירה חמורות וזאת כאשר הנאשם זיהה את ניידת המשטרה בקרבתו הוא החל בנסיעה לאחור וניסה לברוח מהמקום תוך שהוא מסכן ילד שעבר בדרך. לדברי ב"כ המאשימה, הנאשם יצא מהרכב, החל ללכת בצורה מהירה תוך השלכת מפתחות הרכב.

קצין המבחן הגיש תסקיר בעניינו של הנאשם, כאשר הוא ממליץ בסייפת התסקיר להעמיד את הנאשם לצו מבחן בשירות המבחן למשך שנה ובתוך כך ולהאריך את עונש המאסר המותנה הרובץ לפתחו של הנאשם.

ב"כ הנאשם מבקש מבית המשפט לקבל המלצת קצין המבחן ולהימנע מהטלת עונש של מאסר מאחורי סורג ובריח.

לטענת הסנגור יש להתחשב בנסיבותיו האישיות של הנאשם אשר היום אינו נשוי, בעל מוגבלות בעין אחת כאשר לא פנה למוסד לביטוח לאומי ואין מי שיעזור לו בעניין זה. כן מבקש הסנגור להתחשב בנסיבות ביצוע העבירה שכן באותו היום ארוסתו הגיעה לביתו יחד עם אחותה, השתיים החלו במריבה, הארוסה נאלצה לעזוב עם האחות והשאירה רכבה מול ביתו של הנאשם.

רכב החונה הפריע לשכנים ולמשפחה והנאשם אשר הפעיל שיקול דעת מוטעה החליט להזיז הרכב החונה ולהחנותו מול בית השכן. טוען הסנגור כי מדובר במספר מטרים בודדים בדרך עפר חקלאית.

הסנגור מציין כי מאז, לא הסתבך הנאשם בעבירות נוספות. 

מדובר בנאשם בן כארבעים, גרוש ללא ילדים.

לחובתו של הנאשם 3 הרשעות פליליות בגין עבירות גניבה, חבלה במזיד ברכב, תקיפה סתם, הדחה בחקירה ושיבוש הליכי משפט.

לנאשם 6 הרשעות בתחום התעבורה כאשר בשנת 2005 הורשע הנאשם בבית המשפט המחוזי בתל אביב פ 040314/04 בעבירות של נהיגה בקלות ראש שגרמה לתאונת דרכים ולחבלה של ממש. בגין עבירה זו ריצה הנאשם עונש מאסר בן 18 חודשים והושת עליו עונש מאסר מותנה בן 12 חודשים שהינו בר הפעלה בתיק זה.

לעניין חומרתה של עבירת הנהיגה בזמן פסילה, ראה דברי כבוד השופט ס' גובראן, בית המשפט העליון, רע"פ 10066/09, סלאח בשיר נ. מדינת ישראל;

  "המבקש ביצע עבירות חמורות ביותר המעידות על זלזול בשלטון החוק ובצווים של  רשויות שיפוטיות. על אף עונש הפסילה שהוטל עליו ועל אף עונש מאסר על תנאי שרבץ לפתחו נהג המבקש ברכב ועשה דין לעצמו. התנהגות שכזו דורשת ענישה משמעותית ומרתיעה שהרי "בביצוע מעשה כזה מסכן הנהג, שכבר הוכיח בעבר כי חוקי התעבורה אינם נר לרגליו, את שלום הציבור - נהגים והולכי רגל כאחד; הוא מבטא זלזול בצווים של בית משפט; הוא מוכיח, כי לא ניתן להרחיק אותו נהג מהכביש כל עוד הדבר תלוי ברצונו הטוב" ( רע"פ 6115/06 מדינת ישראל נ. אבו לבן (טרם פורסם, 8.5.2007); רע"פ 410/04 מזרחי נ. מדינת ישראל (לא פורסם, 7.3.2004); רע"פ 7019/04 אופיר נ. מדינת ישראל (לא פורסם, מיום 12.8.2004). במקרה הנדון נראה כי העונש אשר הוטל על המבקש נוטה לקולה לאור חומרת העבירות ועברו הפלילי המכביד, ובכל אופן לא ראוי להמנע מהטלת עונש המאסר על תנאי במקרה הנדון, ולאור זאת לא ניתן להימנע מהפעלת עונש המאסר על תנאי הרובץ לפתחו של המבקש מהתיק הקודם (ראו סעיף 56 לחוק העונשין, תשל"ז- 1977; יעקב קדמי על סדר הדין הפלילים חלק שני ב 1699 (2009)).

כמו כן, מובן כי יש לברך על כך שהמבקש פועל על מנת לשקם עצמו ובמיוחד כשנראה כי הדבר מעלה תוצאות חיוביות, ואולם, אין בכך כדי לאיין את חומרת מעשיו ואת הצורך להענישו באופן המשקף נכונה את סלידתה של החברה ממעשים אלו. יש לקוות כי המבקש ימשיך במאמצים לשיקומו אף במסגרת המאסר (ראו רע"פ 6577/09 צמח נ. מדינת ישראל (טרם פורסם, 20.8.2009))".

על אף שחרב המאסר המותנה הונחה על צווארו של הנאשם, לא נרתע הנאשם, המשיך לשבת מאחורי ההגה, ונתפס כאשר הוא נוהג בזמן שהיה פסול מלנהוג. בכך מתעלם הנאשם לחלוטין מחובתו הבסיסית לשמור על גופם ושלומם של כלל המשתמשים בדרך.